חיפוש
  • arieldaniels

חוויית העובד הגלובלי – מצא את ההבדלים

גדלנו. השוק ממש אוהב את המוצר שלנו, ותוך זמן קצר מהצפוי פתחנו משרדים מעבר לים. זה היה מתבקש. עכשיו נותר העניין הפעוט של לנהל ולחבר בין טל ושני מהמטה בתל-אביב לבין לורה וג'ימס מהמשרדים בסן-פרנסיסקו. מעבר להבדלים האישיים בין הנפשות הפועלות, שווה להעיף מבט גם להבדלים תרבותיים.


אחת מדמויות המפתח בעולם הייעוץ הארגוני והתרבות הארגונית, פרופ' אדגר שיין מ –MIT , מדבר בספרו האחרון על 'מיקרו-תרבות', כמו תרבות של ארגון, ו – 'מקרו-תרבות' כמו תרבות של מדינה. פרופ' שיין מצא כי במקרים של חוסר הלימה בין תרבות המקרו לתרבות המיקרו, תרבות המקרו תצא עם ידה על העליונה. תנסו, למשל, להכתיב לישראלים התנהגות מרוחקת והיררכית כמו בתרבות הגרמנית ותראו אם זה יעבוד..


יש ערך בהכרת התרבות של מי שאני עובד איתו ולשם כך קיים מודל פשוט להבנה ויעיל שמדרג תרבויות-מקרו (כמו תרבות של מדינה) בכמה מישורים:


יחס להיררכיה (Power distance index) - במילים פשוטות זה המידה שבה חברי הארגון מקבלים את ההיררכיה הארגונית ללא פקפוק, מבלי לנסות לצמצם את ההבדלים או לגשר עליהם. במימד הזה למשל ישראל מדורגת על-פי המודל הזה בציון 13, נמוך מאוד, וארה"ב בציון 40, פי שלוש הציון של ישראל.

אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם (Individualism vs. collectivism) – המידה שבה הפרטים בחברה מחוברים לקבוצות וקהילות. בחברות האינדיבידואליות אנשים מחוברים לאנשים הקרובים אליהם ביותר (למשל משפחה גרעינית) ולשאר הקשר רופף יחסית. אלה תרבויות ה – "אני" יותר מאשר ה – "אנחנו". על הציר הזה ישראל נמצאת במקום טוב באמצע, עם ציון של 54, בעוד אנגליה וארה"ב עומדות על ציון של 89 ו – 91.

ראייה קצרת-טווח מול ארוכת-טווח (Long-term orientation vs. Short-term orientation) – חברות עם ניקוד נמוך (ראיית טווח קצר) נאמנות יותר למסורות ולעבר ופחות שוקדות על התאמת התנהלותן למציאות המשתנה. חברות עם ניקוד גבוה רואים בהסתכלות קדימה ובהתמודדות איתה דבר הכרחי. גם כאן ישראל נמצאת במקום טוב באמצע עם ציון 38, וגרמניה (כמה לא מפתיע) בציון כפול – 83.

גישה גברית (Masculinity) שמקדשת ערכים כמו הצלחה, הישג, אסרטיביות וכוח, כנגד גישה נשית (Femininity) שמדגישה שיתוף פעולה, יחס אנושי ואיכות חיים.

הימנעות מאי-וודאות (Uncertainty avoidance) מתייחסת למידה שבה חברה סובלנית לעמימות ואי-וודאות.

נהנתנות מול איפוק (Indulgence vs. restraint) עד כמה חברה נותנת חופש לפרטים בה ליהנות מסיפוק צרכים אנושיים בסיסיים, ומנגד עד כמה היא מגבילה ביטוי של הנאות כאלה בעזרת נורמות תרבותיות.

כדי שלא תישארו במתח, הנה גרף שמציג את החברה הישראלית והניקוד שלה על-פי המודל הזה, לצד הדרוג של המדינות שהוזכרו עד כה.



אתם מוזמנים גם להיכנס ללינק, לקרוא הסבר מפורט על כל מדינה, ולבדוק את הדירוג של המדינות שרלוונטיות לארגונים שלכם.


אז מה אתם אומרים, האם הדירוג הזה מתאים לניסיון שלכם עם עובדים המדינות שמופיעות כאן? האם המדד הזה רלוונטי לעיצוב חווית עובדים ממקומות שונים בגלובוס?

נשמח לשמוע מה דעתכם.

23 צפיות
  • White Facebook Icon
  • White Twitter Icon
  • White YouTube Icon
EXI LOGO orange.png
Powered by beex white.png